מאז סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, רוב מערכות הצילום האווירי המסורתיות הוחלפו במערכות אלקטרו-אופטיות ואלקטרוניות מוטסות וחלליות. בעוד שצילום אווירי מסורתי פועל בעיקר באורך הגל של האור הנראה, מערכות חישה מרחוק מודרניות מוטסות ומבוססות על קרקע מייצרות נתונים דיגיטליים המכסים את האור הנראה, האינפרא אדום המוחזר, האינפרא אדום התרמי והאזורים הספקטרליים של מיקרוגל. שיטות פרשנות חזותיות מסורתיות בצילום אווירי עדיין מועילות. ובכל זאת, חישה מרחוק מכסה מגוון רחב יותר של יישומים, כולל פעילויות נוספות כגון מודלים תיאורטיים של מאפייני מטרה, מדידות ספקטרליות של אובייקטים וניתוח תמונה דיגיטלית לצורך מיצוי מידע.
חישה מרחוק, המתייחסת לכל ההיבטים של טכניקות זיהוי ארוכות טווח ללא מגע, היא שיטה המשתמשת באלקטרומגנטיות כדי לזהות, להקליט ולמדוד את המאפיינים של מטרה וההגדרה הוצעה לראשונה בשנות החמישים. תחום החישה והמיפוי מרחוק, הוא מחולק ל-2 מצבי חישה: חישה אקטיבית ופסיבית, אשר חישת לידר היא אקטיבית, מסוגלת להשתמש באנרגיה משלה כדי לפלוט אור למטרה ולזהות את האור המוחזר ממנה.