מָבוֹא
מאז סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, רוב מערכות צילום האוויר המסורתיות הוחלפו במערכות חיישנים אלקטרו-אופטיות ואלקטרוניות מוטסות וחלל. בעוד שצילום אווירי מסורתי פועל בעיקר באורך גל האור הנראה, מערכות חישה מרחוק מוטסות וקרקעיות מודרניות מייצרות נתונים דיגיטליים המכסים את האזורים הספקטרליים של אור נראה, אינפרא אדום מוחזר, אינפרא אדום תרמי ומיקרוגל. שיטות פרשנות חזותית מסורתיות בצילום אווירי עדיין מועילות. עם זאת, חישה מרחוק מכסה מגוון רחב יותר של יישומים, כולל פעילויות נוספות כגון מידול תיאורטי של תכונות מטרה, מדידות ספקטרליות של עצמים וניתוח תמונות דיגיטלי להפקת מידע.
חישה מרחוק, המתייחסת לכל ההיבטים של טכניקות גילוי לטווח ארוך ללא מגע, היא שיטה המשתמשת באלקטרומגנטיות כדי לזהות, לתעד ולמדוד את המאפיינים של מטרה וההגדרה הוצעה לראשונה בשנות ה-50. תחום החישה והמיפוי מרחוק מחולק לשני מצבי חישה: חישה אקטיבית וחישה פסיבית, שבהם חישת לידאר היא אקטיבית, המסוגלת להשתמש באנרגיה שלה כדי לפלוט אור למטרה ולזהות את האור המוחזר ממנה.
חישה ויישום של לידאר אקטיבי
לידאר (זיהוי וטווחי אור) היא טכנולוגיה המודדת מרחק על סמך זמן פליטה וקליטה של אותות לייזר. לעיתים, LiDAR מוטס משמש לסירוגין עם סריקת לייזר מוטסת, מיפוי או LiDAR.
זהו תרשים זרימה טיפוסי המציג את השלבים העיקריים של עיבוד נתוני נקודות במהלך שימוש ב-LiDAR. לאחר איסוף הקואורדינטות (x, y, z), מיון נקודות אלו יכול לשפר את יעילות עיבוד הנתונים. בנוסף לעיבוד הגיאומטרי של נקודות LiDAR, מידע העוצמה ממשוב LiDAR שימושי גם כן.
בכל יישומי החישה והמיפוי מרחוק, ל-LiDAR יש יתרון מובהק של קבלת מדידות מדויקות יותר ללא תלות באור השמש ובהשפעות מזג אוויר אחרות. מערכת חישה מרחוק טיפוסית מורכבת משני חלקים, מד טווח לייזר וחיישן מדידה למיקום, שיכולים למדוד ישירות את הסביבה הגיאוגרפית בתלת-ממד ללא עיוות גיאומטרי מכיוון שאין צורך בהדמיה (העולם התלת-ממדי מצולם במישור הדו-ממדי).
חלק ממקורות הלידר שלנו
אפשרויות מקור לייזר LiDAR בטוחות לעיניים עבור חיישן
